דרכו של אז"ר לציונות כמי שהיה מטופל באשה ובילדים הגיע אז"ר עם משפחתו לעיר מוסקבה בחיפוש אחר מקור פרנסה. העיר הגדולה ומכמני התרבות הפעימו את ליבו של האברך מלאדי. הספרות הרוסית הרחבה ורעיונות חברתיים נשגבים של אחוות לאומים ושלום בין האומות מלאו את ליבו הצעיר. אך דוקא שם במוסקבה נתקל אז"ר לראשונה בשנאת יהודים, דוקא בזמן שראה את עצמו ועמו מתאחדים עם העם הרוסי החל חש במצוקה כשנאסר עליו ועל משפחתו להתגורר בעיר האסורה ליהודים. במהרה החל ללכת אחרי קולות שנשמעו מניצניה הראשונים של "חיבת ציון".
ממוסקבה לא יצא אז"ר בידיים ריקות, הרעיונות שספג בעניין חירות המחשבה, כוחה של השכלה ודעת והגנה על העשוקים, ליוו אותו לאחר מכן כמספר סיפורים מחונן ולוחם לזכויות הפועל.
בשנים הראשונות ל"חיבת ציון" פגש אז"ר את הסטודנטים מ.אוסישקין,
י. לבונטין ומאז"ה שהיו חברים באגודת "בני ציון"שהיוותה יסוד לתנועת "חובבי ציון" ערש התנועה הציונית. לדבריו של אז"ר: "הפגישה הזאת העירה בקרבי את הרגש הלאומי שהיה נסתר בליבי כגחלת תחת ערימת אפר".
סמל הנוער העובד
מ.אוסישקין